חוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות, התשס"ה-2005

חוק הגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות, התשס"ה - 2005 1
1. בחוק זה - (תיקון: תשס"ז)
"בעלים של מקום" - לרבות שוכר;
"עבירה" - עבירה על הוראה בחוק העונשין, התשל"ז-1977, כמפורט להלן:
(1) עבירה של סרסרות למעשי זנות לפי סעיף 199;
(2) עבירה של הבאת אדם לידי עיסוק בזנות לפי סעיף 202;
(3) עבירה של סחר בבני אדם לפי סעיף 377א(א)(5);
(4) עבירה של החזקת מקום לשם זנות לפי סעיף 204;
(5) עבירה של השכרת מקום לשם זנות לפי סעיף 205;
"צו הגבלה מנהלי" - צו שהוצא לפי סעיף 3;
"צו הגבלה שיפוטי" - צו שהוצא לפי סעיף 2;
"צו הגבלת שימוש" - צו הגבלה שיפוטי או צו הגבלה מנהלי;
"תובע" - כמשמעותו בסעיף 12 בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], 1982 וכן קצין משטרה בדרגת פקד ומעלה שהסמיך לענין זה התשמ"ב- המפקח הכללי של משטרת ישראל.
2. צו שיפוטי להגבלת שימוש במקום
(א) (1) בית משפט השלום, רשאי, לבקשת תובע, ליתן צו להגבלת שימוש במקום, בהליך אזרחי, אם שוכנע כי קיים יסוד סביר לחשש שהמקום ישמש לביצוע עבירה אם לא ינתן צו הגבלת שימוש.
(2) בבואו ליתן צו הגבלה שיפוטי ישקול בית המשפט, בין היתר, ביצוע עבירות קודמות במקום, את ידיעת בעל המקום או המחזיק בו על ביצוע עבירה במקום או על הכוונה לבצע עבירה במקום ואת מידת הפגיעה שיגרום להם הצו.
(ב) הודעה על בקשה למתן צו הגבלה שיפוטי תוצג במקום שאליו מתייחסת הבקשה ותומצא לבעלים של המקום ולמחזיק במקום, אם ניתן לאתרם בשקידה סבירה בנסיבות הענין; בית המשפט לא יתן צו כאמור אלא לאחר שנתן להם, אם הם ידועים, הזדמנות להשמיע טענותיהם.
(ג) עותק של צו הגבלה שיפוטי יוצג במקום שעליו הוא חל ויומצא לבעלים של המקום ולמחזיק במקום, אם ניתן לאתרם בשקידה סבירה בנסיבות הענין.
(ד) צו הגבלה שיפוטי יעמוד בתוקפו לתקופה שתיקבע בו ואשר לא תעלה על 90 ימים, אלא אם כן בוטל בתקופת תוקפו בידי בית משפט; בית המשפט רשאי להאריך את תוקפו של צו הגבלה שיפוטי לתקופות נוספות שלא יעלו כל אחת על 90 ימים.
(ה) (1) בית משפט שנתן צו הגבלה שיפוטי רשאי לשנות את תנאי הצו או לבטלו לבקשת תובע או מי שרואה עצמו נפגע מהצו ואשר לא הוזמן להשמיע את טענותיו. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: